תהליך הכתיבה דורש ידע בכל הרמות הלשוניות: הפונולוגי, המורפולוגי, הסמנטי, לקסיקאלי, מורפו-תחבירי ותחבירי. לכן, כדי שתהליך הטיפול בשגיאות הכתיב יהיה יעיל הוא צריך להתייחס לכל הרמות הלשוניות האלו.

כלומר, טיפול בשגיאות כתיב דורש מעבר לקריאה מרובה של ספרים שמעשירה את אוצר המילים הלקסיקאלי גם הקניית ידע לשוני.

​

רכישת הידע הפונולוגי והלקסיקאלי:

 

תחילת תהליך הכתיבה מתמקד בידע הפונולוגי, ייצוג בכתב של כל אות ותנועה. בכיתה א' התהליך מתמקד בידע הפונולוגי, התאמת ייצוג חזותי (אות+תנועה) לצליל. התלמיד צריך לדעת לייצג באופן חזותי את כל הצלילים במילה. אך, אין בשלב זה צורך בתיקון שגיאות כתיב הומופוניות (אותיות שנשמעות דומה אך נכתבות שונה, כמו: א-ה-ע, ק-כ).יחד עם זאת, התלמיד צריך לדעת לייצג את האות ה' שותקת בסוף המילה וכן את אותיות הניקוד (האות י' מצטרפת לתנועת חיריק, והאות ו' מייצגת חולם מלא או שורוק).

כל העת עם החשיפה למילים בקריאה, התלמיד מגדיל את אוצר המילים הלקסיקאלי.

​

רכישת הידע המורפולוגי:

​

בהמשך התהליך, בכיתה ב' ואילך התלמיד לומד כללי כתיבה מורפולוגיים. ידע מורפולוגי הוא ידע אודות מבנה המילים, למשל: סיומת 'יו' מייצגת כינוי שייכות רבים שלו. בשלב זה מתבסס הידע המורפולוגי.

​

רכישת הידע הסמנטי והתחבירי:

​

בשלב הבא מצטרפים לידע המורפולוגי רמות הידע הלשוני האחרות: סמנטי, מורפו-תחבירי ותחבירי. למשל, מילים הומופוניות שנשמעות אותו דבר אך נכתבות באופן שונה ('לו'-'לא', 'עם'-'אם'). חוקיות הכתיבה של מילים אלה דורשות ידע סמנטי ותחבירי. כלומר, מעבר להתייחסות לרמת המילה כמו בשלבים הקודמים בשלב הזה יש חשיבות בכתיבת המילה להקשר בו המילה נכתבת.

​

במסגרת המומחיות שלי בלקויות למידה, אני בונה תכנית אישית לטיפול בשגיאות כתיב. אני מעבירה שיעורי הוראה מתקנת פרטניים באזור המרכז (ראשון לציון, בת ים, חולון ותל אביב).